מגזין זוהר - חתן פרס ישראל אהרון ידלין נפטר היום (שישי) בגיל 96. הוא היה פעיל ציבור, חבר כנסת ושר חינוך בממשלת רבין הראשונה. ידלין היה נשוי לעדה הכהן, שנפטרה בשנת 1998. מאוחר יותר התחתן בשנית עם עדינה הנדלר לינדברג. הוא היה אב לשלושה ילדים וסב לעשרה נכדים.
"אבינו האהוב נפטר", כותב בנו עמוס, "מנהיג בעל עוצמת אישיותו וערכיו, מחלוצי הקולוניזציה בנגב, מראשי תנועת העבודה, תומך שוויון. , ציונות וערך האדם. מחנך ומורה, איש חכם וצנוע שפיו ולבו שווים. בן 96, מבריק ותוסס, נפרד מאיתנו בשנתו.
ראש הממשלה יאיר לפיד ספד לו: "מדינת ישראל נפרדת היום מאהרון ידלין, איש אדמה ורוח. חתן פרס ישראל, שר החינוך ואיש ציבור בכל סנטימטר בגופו. ידלין, שעמד בראש התפיסה שחינוך צריך להיות בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל, דאג לעתיד הילדים והשקיע את מיטב שנותיו בחינוך, היה ממייסדי בית בראל, הממשיך את דרכו בהוראה. לימודים.
בשם ממשלת ישראל ומדינת ישראל, אני שולח את תנחומיי וחיבוק לכל משפחת ידלין, עמוס ורות היקרים, אשריך שיש לך אבא וסבא כבר שנים רבות, דוגמה ומופת. ואתה ממשיך במסעו בשליחותך הציבורית. יהי זכרו ברוך."
גם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, צר על מותו של אהרון: "הפרידה כואבת. יותר מכל, אהרון ידלין היה מר השכלה. מלבד היותו מראשי תנועת העבודה וההתיישבות בישראל, איש חזון ומעשה, היה אהרן מחנך ומורה בכל רמה אבריו רבת שנות עבודתו בכנסת ובממשלה למען החינוך והעתיד. מבני ישראל יהיו לו אנדרטה חיה לשנים הבאות. במהלך חייו זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל, אך מעל הכל זכינו בו ובתרומתו. אהבתי והערכתי אותו מאוד".
דבק בשוויון, בציונות ובערך האדם
ידלין נולד בתל אביב, היה פעיל בתנועת הצופים ושימש כרכז הארצי של התנועה. במלחמת העצמאות לחם בפלמ"ח, היה חלק מגרעין קיבוץ בארי ואף השתתף בעליית הקיבוץ למיקומו הקבוע בנגב בשנת 1946. מאוחר יותר עבר והתגורר בקיבוץ חצריס שבנגב. .
ידלין למד היסטוריה כללית, כלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית והיה ממייסדי מכללת בית בראל, בה לימד סוציולוגיה ואף שימש כמנהל המכללה.
במסגרת פעילותו הפוליטית דורג במקום ה-48 ברשימת מפא"י לכנסת הרביעית וכיהן כחבר בוועדת החינוך ובוועדת הכלכלה. לקראת סיום כהונתה של הכנסת החמישית, במאי 1964, מונה לסגן. שר החינוך ביוני 1972 הוא נבחר פה אחד למזכיר הכללי של מפלגת העבודה ומילא תפקיד זה במשך שנתיים. בממשלת ישראל ה-17, שהוקמה על ידי יצחק רבין, מונה לשר החינוך.
לאחר פרישתו מהכנסת בתחילת 1979 מילא תפקידים ציבוריים רבים, ביניהם יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית, יו"ר מכון ביאליק, יו"ר נאמני קרן ראש הממשלה לסופרים ונשיא חבר השופטים של התנ"ך העולמי. חידון לצעירים יהודים. בשנת 2010 הוחלט להעניק לו את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
לפני כשלוש שנים הוא התראיין ל"ישראל היום" ונשאל מה המסר שלו לזקן השבט שעוסק בפוליטיקה המקומית כבר 60 שנה. "הממשלה לפעמים משחיתה", אמר בפיכחון. "בהחלט יש בעיה עם מי שהחזיק בשלטון יותר מדי זמן. יש נטייה לרפיון אישי ולהתנהגות לא מוסרית. זה קרה למפא"י ההיסטורית, ששלטה במדינה עשרות שנים בהצלחה ובמסירות, וזה קורה.
"אנשים לא מבינים שלשלטון לפעמים יש סוף. אנחנו חיים בעולם דמוקרטי, שרצוי בו שינוי שלטון, רענון. אני אומר - אשרי אדם שתמיד מפחד. ואנשים פה הפסיקו. תפחד."
כשנשאל איך זה להיות פעיל בגיל 94, ענה: "זה מאוד מרגש לעבור את גיל 90 כשאתה על הרגליים, גם אם
تعليقات
إرسال تعليق
اكتب تعليقك...